האמת לגבי רמת החיסום IPX4 של תנורי חימום באור אינפרא-אדום
הבעיה עם רמת החיסום IPX4 הרגילה היא שהיא בדרך כלל אינה מיועדת לשימוש בתנאי חום גבוהים.
בעולם של תנורי חימום באור אינפרא-אדום, החיסום נהרס בדרך כלל הרבה לפני שרכיב החימום עצמו נהרס. האזור המסוכן ביותר הוא הנקודה בה החוט נכנס למארז התנור. ברוב המוצרים הזמינים, משתמשים רק בדבק פשוט. זה עובד לזמן מה, אך לאחר מכן החום גורם לדבק להתייבש, להיסדק ולהתכווץ.
ואז יש בעיה.
למה החיסומים האלה נכשלים בפועל
דמיינו חגורת גומי ישנה שנשארת בשמש – החומרים שמשמשים לחיסום נהיים שבירים. כשנוצרת סדק קטן, לחות ואבק יכולים לחדור לחיבור החשמלי. זה גורם לקצרים חשמליים. זה קורה כל הזמן במוצרים לשימוש ביתי, שבהם החיסום הוא רק פתרון זמני.
כדי למנוע זאת, צריך להשתמש בחומרים איכותיים – סיליקון בעל עמידות גבוהה לחום, או חומרי אפוקסי מיוחדים שיוכלו להישאר גמישים גם בטמפרטורות של 200°C.
כיצד לעשות זאת כראוי
חיסום טוב אינו קשור רק לשימוש בדבק נוסף. חשוב לוודא שהחוט מוחדר כראוי לחיבור. יש להתחשב בקצב ההתרחבות של החומרים. מתכת ודבק אינם מתרחבים תמיד באותו קצב כשהם נחשפים לחום. אם הקצבים אינם תואמים, נוצרים פערים, ופערים אלו מאפשרים למים לחדור.
כשהקצבים מתואמים, רמת החיסום IPX4 נשארת תקפה, גם לאחר חודשים רבים של שימוש בתנור בחום גבוה.
החיסרון (כי תמיד יש חיסרון)
יש פה ויתור – חיסומים איכותיים גורמים לעלייה במסת החום של החיבור. תראו שהחוטים שומרים על החום הרבה יותר זמן.
אם אתם מניחים את התנורים במכלולים צפופים, עליכם לדאוג לזרימת אוויר טובה. אם האוויר סביב החוטים נהיה חם מדי, לא משנה כמה טוב החיסום – החוטים עדיין עלולים להישרף.
הקפידו על זרימת אוויר נכונה. אחרת, אתם רק ממסים את החיסומים שהונחו שם כדי להגן על המעגל החשמלי.