למה גזעי החימום באינפרא-אדום שלכם כשלים בסופו של דבר
יש סוד אחד לגבי גזעי החימום באינפרא-אדום: הרכיב החמ מעצמו לא הוא בדרך כלל הבעיה.
הבעיה האמיתית נוצרת בנקודת החיבור בין החוט החשמלי לבין צינור הקוורץ. כשאתם משתמשים בגזע החימום במלוא העוצמה, נקודת החיבור הזו נפגעת. ברוב המקרים, נעשה שימוש בחומרי אטימה זולים, מה שמאפשר לחמצן וללחות לחדור פנימה. זה גורם לחמצון של המתכת, ובסופו של דבר לקצר חשמלי שגורם להרס הגזע.
התהליך האיטי של החמצון
החום לא נשאר במקומו – הוא זורם. במערכות רגילות, החום זורם חזרה מהרכיב החמ אל החוטים החשמליים.
אם חומר האטימה אינו אטום, חמצן ולחות יכולים לחדור פנימה. זה תהליך איטי, אך הוא גורם לחמצון של המתכת ולהרס החומרים המשמשים לאיטום. כשהחומרים האלו נשברים, נוצר קצר חשמלי.
אני רואה את זה כל הזמן במוצרים זולים – הם משתמשים בחומרי אטימה זולים שאינם יכולים לעמוד בהתרחבות ובקימוט של המתכת. חומר האטימה נשבר, החוטים נשרפים, ונשאר לנו גזע חימום בלתי תקין.
הדרך הנכונה לתיקון
כדי לתקן את זה, אנו משתמשים בשיטת אטימה מתקדמת, שנמצאת בדרך כלל רק במוצרים מעולים.
אנו לא פשוט “מדביקים” את החוטים במקומם – אנו משתמשים בשיטת אטימה בוואקום ובחומרים קרמיים עמידים בטמפרטורות גבוהות, כדי שהחוטים יהיו מחוברים כראוי לקצה הצינור.
כך נוצרת מחסום מושלם – אין אוויר שיכול לחדור פנימה, ולכן אין חמצן שיכול לפגוע בנקודות החיבור. כך נמנע החמצון, והחיבור נשאר יציב, גם לאחר מאות מחזורי חימום.
עוד דבר חשוב
יש כאן חיסרון אחד: מכיוון שחומר האטימה כה עמיד, החוטים הופכים לקשיחים יותר. אי אפשר לכופף אותם לזוויות חדות, כמו במוצרים זולים ולא אטומים.
כשמתקינים את הגזע, ודאו שיש מספיק מקום במעטפת כדי שהחוטים יוכלו להתכופף בצורה טבעית. אם תכופפו אותם יותר מדי, תגרמו ללחץ יתר על חומר האטימה. פשוט תנו לחוטים מעט מרווח, וזה יספיק.