האמת לגבי תנורי IR מדגם IP65: למה החוטים שלהם נשברים בדרך כלל?
כיום, על כמעט כל תנור אינפרא-אדום לשימוש בחוץ יש סימון IP65. אבל הבעיה היא שהחלק של התנור שנמצא בחוץ הוא לא זה שנשבר בדרך כלל. הבעיה האמיתית נמצאת בנקודה שבה הכבל החשמלי נכנס לתוך התנור. במערכות בעלות הספק גבוה, נקודה זו הופכת למעין “גשר חום”. אם החיבור אינו איכותי, החום חודר חזרה לתוך החוטים. זה לא נראה טוב.
למה התנורים נהרסים עם הזמן?
רוב החומרים המשמשים לאטימה אינם מסוגלים לעמוד במחזורי ההפעלה/כיבוי התמידיים של התנור. חשבו על זה: יש לנו צינורות קוורץ, שלד מתכתי וחומר סיליקון – כולם מתרחבים ומתכווצים בקצבים שונים. בסופו של דבר, נוצרים פערים קטנים, דרכם חודרת הלחות. כשהמים פוגעים בחוטים שכבר נהיו רגישים לחום, נוצר מצב של קצר חשמלי.
אנו רואים זאת כל הזמן אצל אותם תנורים “זולים”. הם משתמשים בחומרי אטימה זולים, שנהיים קשים מאוד לאחר חורף אחד בלבד.
איך לעשות זאת נכון?
אם רוצים למנוע קצרים חשמליים, חייבים להשקיע באיכות האטימה. אנו משתמשים בחומרי סיליקון עמידים בטמפרטורות גבוהות, או בחומרי אפוקסי שנשארים גמישים גם בטמפרטורות של עד 250°C. אך הסוד אינו רק בחומר האטימה – הוא גם באופן החיבור של החוטים. אנו מחברים את החוטים באופן מכאני, כך שהם לא ייפלטו מהמקום שלהם בעת ההתקנה.
זה לא קשור רק למניעת גשם – זה קשור גם לניהול החום. אנו משתמשים בחומרי בידוד שמאפשרים לחום להתפזר, וכך לשמור על החוטים בטוחים.
אזהרה חשובה:
יש כאן פשרה. מכיוון שהאטימה כה איכותית, החוטים נהיים קצת קשים בנקודת החיבור. אי אפשר פשוט לכופף אותם בזווית חדה כדי להתאים אותם למקום המיועד. אם המתקין ינסה זאת, האטימה תישבר, ונחזור לנקודת ההתחלה. ודאו שהתכנון שלכם מאפשר לחוטים להתפתל בצורה טבעית. התנור שלכם יהיה אסיר תודה לכם.